<h1>ספר ערוגת הבושם לרבינו אברהם ב"ר עזריאל רבו של האו"ז — חלק ראשון סימן כ"ט</h1>
<h2>דף לו.</h2>
המוציא גלגל חצי עליל וחצי משקיע, [לשון הפייט]. בפ' מי שהיה טמא [פסחים צ"ד ע"ב], חכמי ישר' אומר' הגלגל קבוע והמזלות חוזרים, וחכמי אומות העולם אומ' הגלגל חוזר והמזלות קבועין לו, ט'ש'ת' ס'א'ב' כנגדו מ'ע'ק' ג'ד'ד', כשטלה מתחיל לעלות במזרח מתחיל מאזנים לשקוע במערב, עלה טלה מתחיל שור לעלות ומתחיל עקרב לשקוע, וזה סדר עולם. עליל פירשו רבותינו [ר"ה כ"א ע"ב], לשון גילוי, ולמדו מדכת' [תהלים י"ב] כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים, ור' אברהם פי' בעליל כמו בעל הארץ, אדוני הארץ, כי לאדון הארץ לא ימצא רק צרוף, ומשקל בעליל על משקל סגריר דמשלי [כ"ז], שהוא מעיניין סוגר כל בית מבוא [ישעיה כ"ד], והי' והר' יתירים. במספר כן באפוד כן השבטים הבקיע, יתכן פי' כן הראשון כמו [במדבר כ"ז] כן בנות צלפחד וגומ', וכמ' [שם ל"ו] כן מטה בני יוסף דוברים. במספר כן, פי' כמו תיכן חשבון המזלות ששה מגולין וששה שוקעין, כן באיפוד ששה משמותם על האבן האחת [שמות כ"ח], יהודה ראובן, שמעון לוי, דן נפתלי, לפי שיהודה מלך, (ו)על האבן השינית כתולדותם גד אשר יששכר זבולון יוסף בנימין, במספר כן, באפוד כן השבטים הבקיע, לשון בקע לגלגולת [שם ל"ח], שהוא לשון חצי, מחצית השקל. בפ' ואלו נאמרין, תנו רבנן שתי אבנים טובות היו לו לכהן גדול על כתיפיו אחת מיכן ואחת מיכן ושמות י"ב שבטים עליהן ששה על אבן זו וששה על אבן זו, השינית כתולדות' ולא ראשונה כתולדותם, מפני שיהודה מוקדם וחמשים אותיות בהן, בהם כ"ה על אחת וכ"ה על אחת, מפני שיהודה מוקדם, פי' לפי שיהודה מלך על כן מוקדם, על כן שינית כתולדותם ולא ראשונה כתולדותם, וכן סידרן, יהודה ראובן שמעון לוי דן נפתלי על אחת, גד אשר יששכר זבולון יוסף בנימין על השינית, וחמשים אותיות בהן, ורמז לדבר מהר' אלע' כל אלה שבטי ישר' וגומ' [בראשית מ"ט], כ'ל' בגימ' הכי הוו, והתם [ל"ו ע"ב] פריך חמשין נכי חד הויין, אמר רב יצחק אות אחת הוסיפו יהוסף, עדות ביהוסף שמו, המקשה ורב יצחק המתרץ שניהם סבורין דבנימן חסר, רב נחמן בר יצחק אמ' כתולדותם בעינן וכל התורה בנימן, ואביו קרא לו בנימין [בראשית ל"ה] מלא. הנה סדר השבטים באותיות שמותיהן שכתבתי לפי תלמוד שלנו, אך לפי הירושלמ' אותיות שמותיהן יהודה ראבן שמען לוי דן נפתלי על אחת, גד אשר יששכר זבולון יהוסף בנימין. והי לך לשון ירושלמ' דסוטה [פ"ז ה"ד], ארבעין ותשע הויין בנימין דתולדתו מלא אכתי עשרין ושלש מכאן ועשרים ושבע מיכן ע"כ דפריך הך פירכא והמתרץ היו מקובלין, כי אותיות שמותיהן ראבן שמען חסרין, זבולון יהוסף בנימין מליאים, א"ר יוחנן בנימין חצוי היה בן מכאן ימין מכאן, וא"ר זכריה ויאות מי כת' וששה שמותם משמותם ולא כל שמותם, הראשונים נכתבין בימינו של כהן גדול משמאל הקורא, והאחרונים נכתבים משמאלו של כהן גדול מימין הקורא, ועל טעם ירושלמי דקאמ' מי כת' ששה (מ)שמותם וכו', יש לתמוה הכת' [שמות כ"ח] ואת שמות הששה הנותרים, אעפ"י שלא היו כל שמותם שהרי בנימין היה [חצוי], הא לא קשיא, כי רוב השם שהוא ימין היה כתוב עם האחרונים, אבל הא קשיא דקאמ' משמותם ולא כל שמותם, הלא כל שמותם היו ויותר משמותם כי בן כת' עם הראשונים, וי"ל דה"פ משמות' ולא כל שמות' היינו שלא היו ראובן ושמעון מליאין אלא חסירין, ובאחרונים מלאים ולא חסירים, זבולון יהוסף ובנימין, ויש לתמוה למה לא נמנו ראובן שמעון עם תיבות אשר הם בין (מנדיחאי) [מדינחאי] למערבאי, והנה כתובין במחברת אחר המסורת. נגדם כן הם בתוכן, כמ' [שמות ה'] ותוכן לבינים.
